דרור סוחר מניות צעיר שהתחיל את דרכו לפני שלוש שנים אצל הסוחר הדגול זוהר ליבוביץ' מפרט את הבנתו על שוק ההון וההתנהגות שלו, אני מאוד אהבתי.
כמו כן יש לו בלוג שנקרא "מעבדות לחירות", מוזמנים לבקר:
www.boldfreedom.blogspot.co.il
מהבנתי שוק ההון הוא כלי לניהול סיכונים.
כשאדם קונה מניה של חברה הוא בעצם קונה את הסיכון שלה,
כלומר חברת גוגל למשל רוצה להתרחב לנישה של ייצור טלויזיות,
בשביל זה גוגל צריכה כמה מאות מליוני דולרים - לבניית מפעלים, שיווק, הכשרת עובדים...
לגוגל יש 3 דרכים עיקריות להשיג את הכסף לפרוייקט:
1) הון עצמי.
2) הלוואה מהבנק.
3) הנפקת מניות.
אם החברה תבחר באופציה 1 – הון עצמי: אז הפוטנציאל רווח במקרה של הצלחה הוא הכי גדול מבין שלושת האפשרויות, אך במקרה של כישלון הפרוייקט אז ההפסד גדול.
אופציה 2 – הלוואה מהבנק: במקרה של הצלחה או הפסד אתה משלם ריבית על הכסף שאתה מלווה, בהפסד אתה תשלם את מחיר הטעות וגם את הריבית. ההפסד הכי גדול.
אופציה 2 – הלוואה מהבנק: במקרה של הצלחה או הפסד אתה משלם ריבית על הכסף שאתה מלווה, בהפסד אתה תשלם את מחיר הטעות וגם את הריבית. ההפסד הכי גדול.
אופציה 3 – הנפקת מניות: מכירת מניות לציבור, מכירת הסיכון.
דוגמא למצב הזה:
מניית גוגל מוכרת מניות במחיר 50$ למניה.
הפרוייקט מצליח ומחיר המניה עולה ל75$ - גוגל מפסידה על המניות, אך מרוויחה יותר על הפרוייקט.
הפרוייקט נכשל ומחיר המניה יורד ל25$ - גוגל מפסידה על הפרוייקט, אך מרוויחה על המניות (לא חייבת להרוויח יותר במניות מהפרוייקט, אבל החברה מקטינה את הסיכון משמעותית)
התכלית של כל שוק היא מסחר.
בלי מסחר אין שוק.
ככל שיש יותר סחירות בשוק ככה השוק משקף בצורה טובה יותר את מחיר המוצרים בצורה התואמת את הדעות/אמונות/רצונות של רוב המשתתפים – המחיר האמיתי בזמן אמת.
השוק מגשים את המטרה שלו באמצעות מכרזים עולים ויורדים מלמעלה-למטה, ומלמטה-למעלה במטרה למצוא איזור בו הכי נוח כרגע לקונים והמוכרים לבצע מסחר.
המצב הזה נקרא שוק מאוזן – לפי גרף של נרות נראה דישדוש.
כל עוד השוק מאוזן בכל פעם שקונים יקנו את המחיר מעל טווח הדישדוש אז המוכרים הגדולים יראו את זה כהזדמנות (מחיר רחוק מהערך) וימכרו,
והמחיר יחזור לתוך טווח הדישדוש.
המצב בו שוק הופך למגמתי הוא כשהתפיסה של איזור הערך משתנה אצל לפחות אחד הצדדים והוא מתחיל לאסוף או לפזר סחורה בכמויות גדולה.
כשצד אחד 'נתקע' עם יותר מידיי סחורה בכיוון מסויים, וכרגע הצד הזה בהפסד אז בקרוב הוא יצטרך לסגור את הפוזיציות, ובמצב הזה הצד הנגדי יוכל בקלות להשתלט על המחיר ותיווצר מגמה.
המגמה תמשיך עד שתגיע למצב בו סוחרים גדולים יחשבו/יבינו שהמחיר רחוק מהערך וכדאי לפתוח פוזיציה להיפוך, אם הסוחרים האלה מספיק גדולים ומספיק בטוחים בעצמם אז יווצר טווח דישדוש,
ואם לא אז בקרוב מאוד הם יהיו בהפסד על הפוזיציות ויואלצו לסגור אותן מה שיתרום להמשך המגמה.
בכל מקרה אם השוק מגמתי אפשר להצטרף להמשכיות,
אם השוק מדשדש אז אפשר להצטרף להיפוך.
היתרון שלי כסוחר הוא בהבנת מצב השוק – מאוזן / לא מאוזן / מחפש מקום חדש (מגמתי)
והצטרפות בקצוות, להמשכיות או להיפוך.
בשביל להבין את מצב השוק אני מנתח לפי MARKET PROFILE את התפתחות הערך בזמן אמת.
ההנחת בסיס היא: מחיר X זמן = ערך.
משתמש גם בגרפים של נרות, ווליום, והרבה סבלנות.
בבלוג שלו הוא מזכיר הרבה את המונח POC, הנה הסבר קצרצר שלו על מה זה בדיוק:
בבלוג שלו הוא מזכיר הרבה את המונח POC, הנה הסבר קצרצר שלו על מה זה בדיוק:
Point Of Control
זה קיים בווליום פרופיל (רק ווליום) ובמרקט פרופיל (רק זמן).
הPOC במרקט פרופיל מייצג את הערך בו המחיר שהה הכי הרבה זמן,
כלומר במחיר המסויים פעלו במשך הכי הרבה זמן קונים שהאמינו ופעלו כי המחיר יעלה, וגם מוכרים שהאמינו ופעלו כי המחיר ירד.
אפשר להגיד בצורה אובייקטיבית שהPOC הוא המחיר הכי הוגן למסחר כי היה מפגש רצונות למשך הכי הרבה זמן.
מכאן סוחר חייב להסיק שהPOC הנקודה הכי ראנדומלית כשהשוק מאוזן.
לדוגמא: לזהות דישדוש, ולפתוח פוזיציה כשאתה באמצע שלו -
גם הודאות הכיוונית נמוכה וגם היחס סיכון סיכוי.
כשהשוק מאוזן תרצה תמיד לקנות כשהמחיר נמוך מהמחיר הכי הוגן.
כשהשוק מאוזן תרצה תמיד למכור כשהמחיר גבוה מהמחיר הכי הוגן.
No comments:
Post a Comment